Bava Batra 236

Kapitel 236

א אמרו ליה אנן מזרעא דיוסף דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין

1 Sie erwiderten ihm: Wir stammen vom Samen Josephs ab, über den das böse Auge keine Gewalt hatte, denn es heißt:ein fruchttragendes Reis ist Joseph, ein fruchttragendes Reis an der Quelle [a͑le a͑jin], und R. Aḥahu sagte, man lese nicht a͑le a͑jin, sondern o͑le a͑jin [das Auge übersteigend].

ב ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין העין שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהם:

2 R. Jose b. Ḥanina sagte: Hieraus:sie mögen sich fischähnlich auf Erden vermehren, wie die Fische im Meere das Wasser bedeckt und das Auge keine Gewalt über sie hat, ebenso hat über den Samen Josephs das Auge keine Gewalt.

ג מרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם: מנהני מילי אמר עולא דאמר קרא (במדבר יד, לח) ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם מאי חיו אילימא חיו ממש והא כתיב קרא אחרינא (במדבר כו, סה) ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון אלא מאי חיו שחיו בחלקם:

3 «Den Anteil der Kundschafter erhielten Jehošua͑ und Kaleb.» Woher dies? Úla erwiderte: Die Schrift sagt: Jehošua͑, der Sohn Nuns, und Kaleb, der Sohn Jephunnes, lebten allein von allen Männern) was ist nun unter ‘lebten’ zu verstehen, wollte man sagen wörtlich, sie blieben leben, so heißt es ja bereits anderweitig : keiner von ihnen war übrig ben außer Kaleb, dem Sohne Jephunnes, und Jehošua͑, dem Sohne Nuns!? Vielmehr ist unter ‘lebten’ zu verstehen, sie lebten mit dem Anteile jener.

ד מתלוננין ועדת קרח לא היה להן חלק בארץ: והתניא מרגלים מתלוננים ועדת קרח יהושע וכלב נטלו חלקם לא קשיא מר מקיש מתלוננים למרגלים מר לא מקיש מתלוננים למרגלים

4 «Die Murrenden und die Rotte Qoraḥs hatten keinen Anteil am Lande.» Es wird ja aber gelehrt: den Anteil der Kundschafter, der Murrenden und der Rotte Qoraḥs erhielten Jehošua͑ und Kaleb!? – Das ist kein Widerspruch; einer vergleicht die Murrenden mit den Kundschaftern, und einer vergleicht nicht die Murrenden mit den Kundschaftern.

ה דתניא (במדבר כז, ג) אבינו מת במדבר זה צלפחד והוא לא היה בתוך העדה זה עדת מרגלים הנועדים על ה' אלו מתלוננים בעדת קרח כמשמעו

5 Es wird nämlich gelehrt:unser Vater ist in der Steppe gestorben, das ist Çelophḥad; er gehörte jedoch nicht zu der Rotte, das ist die Rotte der Kundschafter; die sich wider den Herrn zusammenrottete, das sind die Murrenden; in der Rotte Qoraḥs, dem Wortlaute gemäß.

ו מר מקיש מתלוננים למרגלים ומר לא מקיש מתלוננים למרגלים

6 Einer vergleicht also die Murrenden mit den Kundschaftern, und einer vergleicht nicht die Murrenden mit den Kundschaftern.

ז וא"ל רב פפא לאביי ולמאן דמקיש מתלוננים למרגלים איכפול יהושע וכלב וירתו לכולה א"י א"ל מתלוננים שבעדת קרח קאמרינן

7 Ferner sprach R. Papa zu Abajje: Sollten denn nach demjenigen, der die Murrenden mit den Kundschaftern vergleicht, Jehošua͑ und Kaleb das ganze Jisraélland geerbt haben!? Dieser erwiderte: Wir sprechen von den Murrenden bei der Rotte Qoraḥs.

ח וא"ל רב פפא לאביי בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ היינו דכתיב (יהושע יז, ה) ויפלו חבלי מנשה עשרה שיתא דשיתא בתי אבות וארבעה דידהו הא עשרה

8 Ferner sprach R. Papa zu Abajje: Einleuchtend ist nach demjenigen, welcher sagt, das Land wurde an die Auszügler aus Miçrajim verteilt, der Schriftvers:so entfielen auf Menaše zehn Anteile; sechs für die sechs Familienhäupter und vier, die sie erhielten, das sind also zehn;

ט אלא למ"ד לבאי הארץ תמניא הוא דהוו שיתא דשיתא בתי אבות ותרי דידהו הא תמניא

9 nach demjenigen aber, welcher sagt, an die Einzügler in das Land, waren es ja nur acht; sechs für die sechs Familienhäupter und zwei, die sie erhielten, das sind also acht!? –

י וליטעמיך ולמ"ד ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ט' הוו אלא מאי אית לך למימר חד אחא דאבא הוה להו ה"נ תרי אחי דאבא הוה להו

10 Nach deiner Auffassung ist ja auch gegen denjenigen, welcher sagt, das Land wurde an die Auszügler aus Miçrajim verteilt, einzuwenden, es waren ja nur neun!? Du mußt also erklären, sie hatten noch einen Bruder des Vaters, ebenso ist auch nach jenem zu erklären, sie hatten noch zwei Brüder des Vaters.

יא דתניא (במדבר כז, ז) נתן תתן להם זו נחלת אביהן בתוך אחי אביהן זו נחלת אבי אביהן והעברת את נחלת אביהן להן זו חלק בכורה

11 Es wird nämlich gelehrt:Du sollst ihnen geben, das ist der Erbbesitz ihres Vaters; unter den Brüdern ihres Vaters, das ist der Erbbesitz des Vaters ihres Vaters; und sollst den Erbbesitz ihres Vaters auf sie übergehen lassen, das ist der Erstgeburtsanteil.

יב רבי אליעזר בן יעקב אומר אף חלק אחי אביהם נטלו שנאמר נתן תתן ולמ"ד תרי אחי דאבא הוה להו ההוא מאחוזת נחלה נפקא

12 R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, sie erhielten auch den Anteil des Bruders ihres Vaters, denn es heißt: du sollst ihnen geben. Und nach demjenigen, welcher sagt, sie hatten zwei Brüder ihres Vaters, ist dies aus [den Worten] Besitz der Erbschaft zu entnehmen.

יג וא"ל רב פפא לאביי קרא מאי קא חשיב אי טפלים קא חשיב טובא הוו אי בתי אבות קחשיב שיתא הוו

13 Ferner sprach R. Papa zu Abajje: Wen zählt der Schriftvers auf: zählt er die Familienhäupter, so waren es ja nur sechs, und zählt er auch die Angehörigen mit, so waren es ja mehr!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel